בואו נדבר היום על כסף, האם יש צדדים חיובים ברדיפה שלנו אחריו, למה אנחנו מתביישים לדבר עליו, לפעמים לבקש אותו אפילו שמגיע לנו.

חוק חשוב בכלכלה אומר כי אנו משקיעים מאמץ רב להשיג דבר מה ואיך שזה קורה, כלומר הדבר בידינו מיד נראה לנו כאילו זה מובן מאליו ומיד יוצאים למרדף אחר הדבר הגדול הבא, זה בעצם הכוח המניע של הכלכלה העולמית וזה הכוח הגורם לנו לרדוף אחר דבר שאינו מספיק ואינו מספק לעולם-הכסף
לכאורה זה נדמה כמו רדיפה מגונה אבל בהתבוננות בפרשת וישלח נראה שהתורה מגלה לנו צדדים חיובים גם ברדיפה אחרי הכסף.

יעקב ועשיו שני אחים, הנושאים ביניהם מתח מסוים, כל אחד מהתאומים מקים לעצמו חיים אך נמנע מלפגוש את אחיו, והנה הם מוכרחים לשוב ולהיפגש אחרי שנים רבות, כל אחד מהם מתכונן בדרכו למפגש הזה, יעקב בדרכו נכנס למאבק עם מלאך משמים שנשלח לפגוע בו בשם עשיו, מה בדיוק קרה שם? למה יעקב הותיר עצמו חשוף לסכנה ? או יותר נכון בעבור מה? התשובה בתלמוד מתמיהה עוד יותר מהשאלה.
"יעקב נשתייר על פכים קטנים, מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם" טוב, זה באמת מוזר. יעקב אבינו חזר על אחוריו תוך סיכון גופו והפקרת משפחתו ועוד בעבור מה? לא דברים יקרי ערך אלא "פכים קטנים" כמה כדים קטנים. בעצם יש פה לימוד חשוב מסיפור רכושנותו של יעקב והמשפט על הצדיקים שממונם חביב עליהם (ואני חשבתי שרק רשעים אוהבים את כספם)
ניתן ללמוד כי בתוכו של כל חפץ גשמי יש ניצוץ אלוקי נסתר, יש בו חיות רוחנית המבקשת להשתחרר מהכיסוי הגשמי ולשוב למקום שממנו בא. תכלית החיים שלנו על פני האדמה לעורר את הניצוצות האלו, ואנחנו באמת עושים זאת יום יום ובכל רגע לרגע, כאשר נוטלים ידיים ומברכים על הלחם, כשנכנסים לבית חדש וקובעים מזוזה או אפילו מאירים את הבית לשבת בנרות שעווה או אפילו חלב.

הכסף הזה שכולם מדברים בו, שהרווחנו אותו בעמל רב, כאשר אנחנו נותנים אותו למי שזקוק או זקוקה לו. מתחבר הוא למקורו העליון. כאן בדיוק נמצאת הכסיפה הזאת לכסף, כסף לשון כיסופים, יש כאן שאיפה של הנשמה לפעול עבור הגשמתה בעולם ולעשות שימוש טוב בכסף הזה שלנו. שנזכה בע"ה להיות בכיסוף לשימוש בדברים מהטובים ולא חלילה בתאוות הבצע הבהמית, הרי הכסף הוא אנרגיה חזקה מאד, ומנוע הקיום בעולם הזה וטמונים בו ניצוצות גבוהים.

ולפני סיום, הנה שיר ששלחה אלי מאזינה הקוראת לעצמה "דברו שיר"- כל מה שקשור במילים!

תאמרו שהוא לא העיקר,
תאמרו שלחיות זה יקר,
תאמרו שמספיק כבר ודי,
לרדוף אחריו לא כדאי.

תְּחַשְׁבוּ כמה צריך לשלם,
תנסו לפעמים להתעלם,
תברחו, תתחברו,
את הראש תשברו-
כמה ולמה, ואיך?
מכל כיוון הוא מושך.

הכסף.
גם אם איננו רוצים,
בדיוק אחריו כולנו רצים,
ומתאמצים,
מתרוצצים,
מתפוצצים.

שטרות של נייר או מתכת פשוטה,
האם הרמה שלנו כל כך נחותה?!
מה יש שם, שאותו אנחנו בעצם מחפשים?
מהי הפסגה שאליה אנו מטפסים?

מסתבר שרק נדמה שהוא המטרה,
הכמיהה אל הכסף, אחר הוא מקורה,
זה חידוש גדול, זו תגלית עצומה,
הכיסופין אל הכסף מגיעים מן ה…נשמה.

היא הכח המניע, שממריץ ודוחף,
להשיג מטרות, להפסיק לרחף,
רק עם ה'חומר' את עצמה היא מגשימה,
ולהפוך חומר לרוח- זו בדיוק החכמה!

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מרצה, מנחת אירועים ושדרנית ברדיו 'קול חי' [email protected]